נעים מאד – התת מודע!

אינספור מחקרים הוכיחו את הקשר הישיר בין ביטחון עצמי מלא לביצוע שיא במשחק.

מסתבר שיש טעויות שספורטאים עושים באופן כמעט טבעי שמוריד להם את הביטחון העצמי במאני טיים, והם אפילו לא שמים לב לכך.

אחרי שתקרא את המאמר הזה, גם אתה תפסיק לפנצ'ר לעצמך את הביטחון העצמי ברגע שאתה הכי צריך אותו ותתחיל לבנות ביטחון עצמי אמיתי ויציב.

אלו הן הטעויות:

  1. שיפוטיות בזמן משחק

יש שחקנים שנותנים לעצמם ציון אחרי כל מהלך שהם עושים: "טוב", "לא טוב", "הייתי יכול לנהוג אחרת.."
למעשה, השאיפה בזמן משחק היא לשחק באופן משוחרר וזורם.

לביקורת העצמית יש מקום מכובד אצל כל שחקן, אבל היא צריכה להתרכז לפעם אחת בסוף המשחק בלבד. שחקן שנותן לעצמו ציון אחרי כל מהלך הוא למעשה עושה פאוזה, עוצר את הזרימה של המשחק, את המחשבה האסטרטגית של המהלכים שלו וכאילו צריך "להניע" כל פעם מחדש במהלך משחק אחד.
במקום להמריא עם האנרגיות, המהירות והבטחון, השחקן נמצא במצב של "גז-ברקס" לאורך כל המשחק.
קצת כמו לשחק פיפא אונליין כשהאינטרנט לא רץ חלק(Latency).

  1. דיבור פנימי שלילי

"איזה גרוע אני היום", "לא באתי מוכן מספיק", "איך איבדתי את הכדור", "אני אפס".
משפטים מהסוג הזה הם דוגמא קלאסית לדיבור שלילי.
במהלך 90 דקות של כדורגל נכנסות לראש השחקן מאות מחשבות. כן, מאות! בכל פעם שהשחקן מדבר עם עצמו בצורה הזו, הוא למעשה מקפיץ מחשבה שלילית שמקפיצה תמונה שלילית של עצמו וזה כל מה שהוא רואה אל מול עיניו עד תום 90 הדקות.

יש שחקנים שאמרו לי ככה אני נדלק, ככה אני נכנס למשחק.

אחרי העבודה המנטלית שעשינו יחד גם הם הוכיחו לעצמם שדיבור פנימי חיובי חזק יותר מאשר לרדת על עצמך.

אתה בחיים לא תגיע רחוק יותר מהדימוי העצמי שלך.
We will never become more than our self esteem

  1. בריחה מאחריות

"הם לא מוסרים לי", "כל הקבוצה לא באה טוב היום".
שחקן שחושב ככה במהלך משחק הוא לא במשחק.

בפועל הוא איננו מתמודד עם מה שקורה במגרש הוא רק צופה במתרחש. רק "הם" פה – הם לא מוסרים,הם לא באו טובים היום.
הביטחון העצמי הנמוך שלו לא מאפשר לו להתמודד באמת עם מה שקורה אז הוא בורח למחשבות האלה.

המוח שלנו הוא קצת כמו גוגל – כשאתה מקליד במוח "בעיות שיש במגרש" אז זה מה שהמוח מחפש בשבילך.
כשתקליד "פתרונות" במוח זה מה שהוא ימצא עבורך במאני טיים ויתן לך את הביטחון להתמודד בהצלחה.

  1. "שפת גוף שלילית"

שפת גוף ובטחון עצמי קשורים זה בזה באופן טבעי – באופן פיזי, מדעי, ביולוגי.

מחקר של אוניברסיטת "הרווארד" חשף כי בזמן שאנו נמצאים בתנוחה שמשדרת בטחון ("אני הבוס"- ידיים לצידי הגוף, רגליים פרוסות קדימה) מופרשים בגוף הורמונים שמעלים את רמת הטסטוסטרון (הורמון שליטה) ומורידים את רמת הקורטיזול (הורמון מתח הנפשי) במוחנו, מה שישפיע באופן ישיר על תחושת המסוגלות שלנו וינמיך את תחושת הפחד שלנו.

שפת הגוף בה נבחר, תוכל לשנות את הרגשתנו הפנימית, ועל ידי כך לחזק את הבטחון העצמי שלנו.
אם הייתם מתבקשים לתאר אדם חסר בטחון, הדבר הראשון שהייתה מציינים זה ראש למטה, כתפיים שמוטות, מבט מתחמק.
עכשיו תתארו לעצמכם אדם שמלא בטחון עצמי: עמידה ישירה, כתפיים משוכות לאחור, מבט מיישיר קדימה מה תגידו עליו? ברור! ביטחון עצמי שיא.

שפת גוף שלילית מפנצ'רת בטחון עצמי גם אם השחקן חושב שהוא הגיע עם בטחון.

  1. הגדרת מטרות שליליות למשחק

הרבה ספורטאים אוהבים לכוון את התדר הנכון למשחק.

אחת הדרכים הנפוצות והיעילות ביותר היא הצבת מטרות מתאימות, קוראים לזה מטרות מכוונות הצלחה.
ציינתי קודם שהמוח שלנו דומה לגוגל, לכן שחקן שמציב "מטרה מכוונת הצלחה" עוזר למוח שלו לחפש את ההצלחות במגרש באופן טבעי.

איפה נכנס המסמר ומפנצ'ר לכם את הביטחון בלי שתשימו לב אפילו? כאשר אתם מציבים מטרות שליליות וזה נקרא "מטרה מכוונת כישלון": "היום אני לא מאבד כדור", "לא עוברים אותי ב1X1", "לא מפחד להיכנס לתאקל".
כששחקן מגדיר ככה את המטרות שלו, ככה הוא מכון את התדר בראש שלו לכישלון, לאיבודי כדור, לפחד ולזה שיעברו אותו ב1X1.

"מטרה מכוונת הצלחה" מנוסחת באופן חיובי בלבד.

לסיכום, אחת הסברות בפסיכולוגיה היא שפיתוח מודעות והבנה של הבעיה מהווה 50% מהפתרון.
אם זיהית אצלך אחת מהטעויות האלה תדע שאתה כבר בדרך לשינוי.

ולמה רק אתה? אם אתה מכיר עוד מישהו/מישהי שזקוק להבנה הזו – שתף אותו!